המשנה היא ספר היסוד של התורה שעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע מצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז"ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה

מסכת עורלה ביכורים

מסכת עורלה וביכורים הן שתי המסכתות הקטנות המסיימות את סדר זרעים. חלקן הגדול עוסק בתיאור טכני של פרטי ההלכה: מהי הגדרת עורלה? מה דין הנהנה ממנה באיסור? ומהן קווי השוני והדמיון בין דיני ביכורים לתרומה ולמעשרות?. הפרק השלישי במסכת ביכורים שונה באופיו: אין הוא פרק הלכתי אלא פרק הכתוב בשפה טקסית וגבוהה, וכולו תיאור המשדר התפעלות והדר מטקסי העלייה האזורית לרגל (שלא במסגרת שלושת רגלים). פרק זה הוא חלק מסדרת פרקים של משניות קודמות הערוכות בעריכה ייחודית, שיש בהן מסרים של זיכרון המקדש.