מחיר: 120 ש"ח
מסת"ב: 9789657086667:ISBN
על המחבר
הרב ד"ר הראל גורדין,
מלמד בישיבת 'בר אילן' בתל אביב,בישיבת 'בינות' ברעננה ובתכנית למנהל עסקים ב'מכון לב'. הרב גורדין שימש בעבר כראש כולל 'תורה מציון' בניו יורק,כיהן כרב שכונה במערב הרצלייה ומושב משואות יצחק ולימד בישיבת 'אור עציון' ו'אורות ישראל'
הרב משה פיינשטיין
הנהגה הלכתית בעולם משתנה
הראל גורדין
562 עמודים | תשע"ז | 2017 | גודל 18x25 ס"מ |
כריכה קשה
הרב משה פיינשטיין - הנהגה הלכתית בעולם משתנה הוא מונוגרפיה מקיפה ראשונה, פרי מחקר אקדמי תורני, על מי שנחשב לגדול פוסקי ההלכה של יהדות אמריקה.
קראו עוד
תוכן העניינים
שלמי תודה 9
מבוא 11
א. 'פוסק הדור': לדמותו של הרב משה פיינשטיין — יעדי החיבור 11
ב. האיגרות משה וספרות השו"ת 15
ג. כור היצירה ההלכתית: דרכי מחקר והוראה 19
ד. משנתו של הרב פיינשטיין: רקע ופרקי עיון 21
פרק ראשון: הרב משה פיינשטיין — ציוני דרך בחייו ובתקופתו 25
א. ילדות ובחרות 25
ב. רבהּ של ליובאן: בין שתי מלחמות עולם 27
ג. אמריקה: החברה היהודית 31
ד. התאקלמות ביבשת החדשה 38
ה. ראש ישיבה בצל המלחמה 43
ו. שנות החמישים: היערכות האורתודוקסייה בצלו של משבר 46
ז. מורה הלכה לדורו 51
ח. 'גדול הדור': הנהגה במבחן 62
ט. 'ובא השמש' 70
פרק שני: אתגר הזהות היהודית באמריקה 72
מבוא: קיום היהדות באמריקה 72
חלק א: חינוך ותרבות 73
א. סוגיית החינוך היהודי 73
ב. ישיבה והשכלה: בין קודש לחול 80
ג. תורה עם דרך ארץ 87
ד. "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" ומעמד חג ההודיה 96
ה. חשד ומראית העין 105
חלק ב: משפט וכלכלה 109
א. גילוח ופאה נכרית: בין פרנסה לאסתטיקה 109
ב. 'דינא דמלכותא דינא' והיחס לשאינם יהודים 113
ג. המרחב המשפטי כלכלי 123
ד. דיני עבודה 129
מבט מסכם: הלכה בתמורות הזמן 137
פרק שלישי: מעגלי קהילה — היחס לפורקי עול ולמחדשי דת 144
מבוא: פנים וחוץ במעגלי החברה היהודית 144
חלק א: היחס לחילון — דינם של מחללי שבת בפרהסיה 146
א. הכלה והדרה: בעקבות הרמב"ם 146
ב. 'תינוק שנשבה': המושג ותחולתו ההלכתית 150
ג. 'תינוק שנשבה': עיון בפסיקת הרב פיינשטיין 154
ד. שותפות בריטואלים הדתיים בבית הכנסת 161
ה. "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" 168
ו. נאמנותו של מחלל שבת 173
חלק ב: סטייה אידאולוגית — היחס לרפורמים ולקונסרבטיבים 177
א. מלחמתו של הרב פיינשטיין ברפורמים ובקונסרבטיבים 177
ב. "הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ": הדרתם של חברי התנועות המחדשות 179
ג. טקסי הנישואין הרפורמי והקונסרבטיבי בפסיקת הרב פיינשטיין 187
חלק ג: הגיור כמקרה מבחן לשאלת שימורהּ של הקהילה היהודית 194
א. מבוא: גיור ונישואי תערובת 194
ב. בסבך הגיור: קבלת מצוות וגיור לשם אישות 195
ג. תנאי הסף להצטרפות לקהילה היהודית: קבלת מצוות חלקית 203
ד. בית הדין ומשמעות הגיור 211
מבט מסכם: הקהילה היהודית ומעגליה 215
פרק רביעי: בין קודש לחול — מרחבים וזמנים מקודשים 219
חלק א: בית הכנסת באמריקה 219
א. מבוא: לב הקהילה היהודית 219
ב. השימוש במתחם בית הכנסת לאירועי חולין 220
ג. הדוכן, הבימה ושליח הציבור 227
ד. סוגיית המחיצה: צניעות ומבחן ההשתייכות 230
חלק ב: טכנולוגיה, שבת וחיים מודרניים 240
א. החשמל בהלכה: מאור, בישול, קירור והגברה 240
ב. אוטומציה: עשיית מלאכה על ידי 'שעון שבת' והנאה מחשמל המופק בשבת 249
ג. עירוב חצרות בכרכים 255
מבט מסכם: מתחמי קדושה במקום ובזמן 262
פרק חמישי: כבוד האדם וערך החיים בהלכה —
אתיקה רפואית הלכתית 265
מבוא: רפואה, אתיקה והלכה 265
חלק א: הולדה ופריון 268
א. הבאת חיים לעולם והפסקתהּ: סוגיית ההפלות 268
ב. חומרת ההפלה במשנתו של הרב פיינשטיין 271
ג. אמצעי מניעה בצל התמורות במשפחה המודרנית 276
ד. משמעות המחויבות המינית: מצוות 'עונה' 285
ה. סערת ההזרעה המלאכותית 286
ו. בדיקת פוריות: 'פצוע דכא' ו'השתנות הטבעים' 293
חלק ב: חיי נפש 298
א. דחיית נפש מפני נפש וסוגיית הקצאת המשאבים הרפואיים 298
ב. רגע המוות ותרומת איברים 304
ג. 'מיתה יפה' 310
מבט מסכם: אתיקה רפואית הלכתית 320
פרק שישי: האישה והמשפחה בהלכה לנוכח המודרניות 322
חלק א: צניעות וחברה 322
א. חגיגת בת המצווה ושאלת המגדר 322
ב. שֵׂער, צניעות והסתכלות בנשים 330
ג. שאלת החברוּת בין המינים וסוגיית זמרת נשים 339
ד. נפילה בחטא ודרכי תשובה 346
חלק ב: האתגר המשפחתי 353
א. 'נישואים אזרחיים': המשפחה היהודית — בין מוסד קדוש למיסוד אזרחי 353
ב. התרת עגונות 359
ג. ביטול נישואין בטענת 'מיקח טעות' 367
מבט מסכם: מגדר, צניעות ומשפחה 375
פרק שביעי: הלכה, פסיקה ומנהג במשנתו של הרב פיינשטיין 380
חלק א: 'האמת להוראה' — הלכה ופסיקה 380
א. דגם התבונה האנושית 380
ב. ה'אמת' ההלכתית במשנת הרב פיינשטיין 387
ג. מחלוקת וריבוי דעות בהלכה 393
ד. פרשנות טקסטואלית תכליתית 395
ה. דרך הלימוד: 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא' 399
ו. בעקבות מסורת הפסיקה האשכנזית 403
ז. 'ראשונים', 'אחרונים' ומרחב שיקול הדעת של הפוסק 412
ח. ההנמקה ומקור הסמכות ההלכתית 419

חלק ב: תורת המנהגים ומעמד החומרות 428
א. תורת המנהגים והמנהג ה'חוץ הלכתי' 428
ב. המנהג ה'פנים הלכתי' ו'מנהג טעות' 441
ג. ההחמרה האישית: 'חומרת בעלי נפש' 449
ד. 'לא תתגודדו': פלורליזם במנהג ומנהג אבות 455
ה. מנהג עוקר הלכה: הכרעה בהתנגשות בין מנהג להלכה 462
מבט מסכם: עקרונות בפסיקתו של הרב פיינשטיין 466
פרק שמיני: אורתודוקסייה מסורתית ופסיקת הלכה בעולם משתנה 470
א. מסורת ואורתודוקסייה בעולם מודרני 470
ב. האורתודוקסייה בישראל ובאמריקה: שני טיפוסים של קהילות הלכה 473
ג. חיים יהודיים בתהליכי שינוי ו'ארגז הכלים' ההלכתי 483
ד. הוראת הלכה ושיקול דעת שיפוטי בתמורות הזמן 489
ה. אסטרטגיית הפסיקה: מתווה להכרעה הלכתית 498
ו. מורשת הדורות: מילות חתימה 516
רשימת הקיצורים הביבליוגרפיים 518
מפתח אישים 543
מפתח עניינים 550

מנהיג הלכתי: הספר שקולע לדמותו של אחד מגדולי הפוסקים.

הרב משה פיינשטיין נדרש לסוגיות הלכתיות שאותגרו על־ידי העולם המודרני־טכנולוגי והחברה האמריקנית בת זמנו. המונוגרפיה "הנהגה הלכתית בעולם משתנה", שנכתבה עליו, מציעה רקע הלכתי, היסטורי וסוציולוגי לפועלו.

מאת דוד בס

מוסף שבת, מקור ראשון, ז׳ באדר ה׳תשע״ח (22-02-2018)

אחת המשימות הקשות שעשוי כותב בתחום ההלכה ליטול על עצמו היא לנסות לאפיין את דרכו של פוסק ואת ספרי ההלכה שכתב. סוף סוף במה נבדלת ההלכה המתוארת בספר "ארבעה טורים" מזו שנושא הרמב"ם? במה שונה מטרת מפעלו של ה"בית יוסף" מזו של ה"טור"? במה שונות עמדותיו של הש"ך מאלה של הט"ז ומה תרומה הרים לכתיבת ההלכה מעבר למה שנעשה לפניו בידי אחרים? היעדים, כלי העבודה ואבני הבניין שעמדו לרשותם של הפוסקים היו, פחות או יותר, משותפים לכולם; ההלכה שבפיו של כל אחד מן הפוסקים זהה ברובה הגדול לזו שבפי פוסקים אחרים, מכל העדות ומכל התקופות, כדרך שרובו המכריע של סליל הדנ"א זהה בכל בני האדם.

מעבר לקושי לאתר את עמדותיו הייחודיות ואת תרומתו המיוחדת של פוסק, יש להתמודד גם עם קושי נוסף: לנסח את חידושיו ועמדותיו של הפוסק במילים פשוטות ותמציתיות, כך שהממצאים יונגשו לקוראים. את הקושי הזה מכיר כל מי שמנסה ללמוד מספרי מבוא לתולדות ההלכה. טלו לדוגמה את ספרו המונומנטלי של פרופ' מנחם אלון, "המשפט העברי, תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו". כישרונו הרטורי המשובח של פרופ' אלון אינו מוטל בספק; חריצותו והיקף ידיעותיו בהלכה היו לשם דבר; אף על פי כן, קשה מאוד להבין מתוך ספרו מה מאפיין פוסק מסוים ובמה נבדל מפעלו ממה שעשה קודמו.

במשימה בלתי אפשרית זו עומד בצורה מרשימה ספרו של הרב ד"ר הראל גורדין, "הרב משה פיינשטיין – הנהגה הלכתית בעולם משתנה", שהוא מונוגרפיה מקיפה על דמותו של מי שהנהיג את "אגודת ישראל" ו"אגודת הרבנים" באמריקה ונחשב לגדול פוסקי ההלכה של יהדות אמריקה במאה העשרים ולכתובת הלכתית עליונה למורי הלכה בעולם כולו. הקורא בספר מקבל תמונה בהירה, מדויקת ומפורטת של חידושיו ההלכתיים של ר"מ פיינשטיין, של המאבקים שהוביל ושל הרקע החברתי והתרבותי לפועלו. התיאורים בספר קולעים וההעמקה היא חסרת פשרות.
זכויות השביתה והעגונות
הכותב, תלמיד חכם, מבחין בעינו החדה אילו פסיקות של הרב פיינשטיין הן בבחינת חידוש ממשי. מי שמכיר במקצת את סגנונו של ר"מ פיינשטיין יודע שמלאכה זו היא קשה במיוחד, משום שהוא עצמו אינו נוהג להדגיש זאת, אלא אדרבה, מבליע בנעימה את החידוש. במקרים רבים אין הרב פיינשטיין טורח להביא במפורט את דעות הפוסקים שהוא חולק עליהם ולתקוף את טיעוניהם, כדרך שעושה למשל הש"ך בכל מקום. דוגמה לחידוש הלכתי מופלג של הר"מ פיינשטיין, שהמחבר עומד עליו יפה, היא גישת הרב פיינשטיין הדואגת לרווחת הפועל באופן עקבי.

הרב פיינשטיין קובע כי מי ששוכר פועל, אף אם נכתב בחוזה שהשכירות תסתיים בתום תקופה (שנה, למשל), חייב להמשיך להעסיק את הפועל גם בשנים הבאות, עד לפרישתו, אלא אם יש עילה לפיטורין. דוגמה נוספת: במקרה שהעבודה פוחתת ואין די פרנסה לכולם, נהוג במקומות עבודה רבים ש"אחרון נכנס – ראשון יוצא". כפי שמציג הרב גורדין, הרב פיינשטיין שלל נוהג זה וקבע שיש לפזר את המחסור בעבודה בין כל העובדים, כך שכל אחד יוותר על חלק משכרו, או שהעובדים יבחרו מי מהם יעזוב בשיטת "גוד או אגוד", היינו שמי שנותר במקום העבודה ישלם למי שעוזב תמורת הסכמתו לעזוב. נוסף לכך תומך הרב פיינשטיין בזכות ההתאגדות והשביתה, זכות שפוסקים רבים אינם עומדים מאחוריה.

חידוש הלכתי אחר, ולא פחות חשוב, שמציג המחבר הוא נכונותו של הרב פיינשטיין להתיר עגונה על יסוד טענת מקח טעות. הכותב עומד יפה על כך שאיש מן הפוסקים הידועים לא התיר – לפחות לא בפומבי – אישה מעגינותה בנימוק זה. הרב גורדין מציג בבהירות את הסוגיה ומפרט בלשונו הקולחת כיצד, באילו מקרים ובאילו הנמקות התיר הרב פיינשטיין את נישואיהן של נשים עגונות.

תרבות יהודי אמריקה
הספר סוקר את משנתו של הרב פיינשטיין לאורך מגוון הנושאים ההלכתיים שניצבו לפתחו של פוסק בעולם המודרני: היחס לשינוי ולרפורמה, לקהילה ולבית הכנסת; משפט וכלכלה; שבת ומועד בעידן המודרנה והטכנולוגיה; אתיקה רפואית הלכתית; מגדר, צניעות ומשפחה. פרק מיוחד עוסק במשנתו הפילוסופית של הרב פיינשטיין בענייני הוראת הלכה. לפני כל אלה פותח המחבר בביוגרפיה מדעית המציגה את הרב פיינשטיין במלוא שיעור קומתו האנושית. לצורך הכתיבה עמל הרב גורדין ובדק את ספרות הביוגרפיה שנכתבה על הרב פיינשטיין לפני כן והשווה בזהירות את הנאמר שם למקורות חיצוניים. מעבר למאמץ העצום והמרשים של איסוף החומר ובדיקת העובדות, בולטות הקפדתו של הכותב לברור את התבן מן הבר וזהירותו מנפילה ברשת ההגיוגרפיה, המעדיפה להציג את גדולי הדור באור שישרת את צורכי התעמולה החינוכית שלה.

דוגמה נאה לכך בסיפורים שהמחבר טורח ומצטט מפי דמויות חרדיות, ולפיהם נמנע הרב פיינשטיין מלהביט בעיתון אפילו באקראי, שמא יושפע מן הדברים הכתובים בו. האמת הפשוטה, כפי שמוכיח הרב גורדין היטב מעדויות ברורות, היא שהרב פיינשטיין אוהב היה את הבריות ומעורב בדעתם, ולא זו בלבד שנהג לעיין בעיתונים שונים (אפילו ב"דער טאג" הסוציאליסטי!) אלא שמדי יום היה קורא עיתון מתחילתו לסופו, וכך הכיר את העולם שבו פעל ובו הנהיג את עדתו. אמנם, כפי שהרב גורדין מראה, הדבר לא מנע מהרב פיינשטיין להכיר בכך ש"עתונים – רובם כותבים דברים שאין ראויין להיכתב…".

הרב גורדין טורח ומציג בפני הקורא, באופן מלא ומרתק, רגיש וער לכל כיוון חשיבה אפשרי, את הרקע לכל פולמוס אידיאולוגי שבו היה הרב פיינשטיין מעורב. לעיתים מקבל רקע זה צביון של מעין ספר היסטוריה בעל ערך בפני עצמו. למשל, המחבר שוטח את תמונת המצב החברתית והתרבותית בקרב יהדות ארה"ב לדורותיה ולצורך זה הוא צולל לעומקם של מחקרי סוציולוגיה שבחנו את גלגוליה של יהדות אמריקה ומסביר לעיניו המשתאות של הקורא אילו גורמים אפשרו את עלייתם של תהליכי "התחזקות" ביהדות בקרב היהודים שם. סקירה זו שופכת אור על היסטוריה שעבורי – ועבור רובנו הגדול, כמדומה לי – הייתה לוטה בערפל; וחשוב הרבה יותר – היא פותחת צוהר ומעניקה כלים לחשיבה על תהליכים חברתיים. ראו לדוגמה את החשיבה היצירתית ובעלת המעוף המציעה שהתחזקות היהדות בקרב דור מסוים – הדור השלישי של המהגרים היהודים לארה"ב – היא ביטוי דווקא להיותם של המהגרים "אמריקנים" יותר, פרי העובדה שהללו אינם מרגישים עוד צורך להוכיח את נאמנותם למולדתם החדשה והם חופשיים לבטא את תרבותם הייחודית, את יהדותם. ניתוח זה הוא כלי אפשרי לניתוח תהליכים בכל חברה, ובכלל זה החברה בישראל.

מונחים קולעים והבחנות מועילות
בסוגיות רבות ערכו של הספר עולה בהרבה על ההקשר הספציפי של הרב פיינשטיין. למשל, כשמבקש הרב גורדין לבחון את יחסו של הרב פיינשטיין לאיסור "חוקות הגויים", הוא טורח וכותב רקע הלכתי מאלף שיכול אדם לקרוא בו וללמוד ממנו באופן בסיסי את מחלוקות הפוסקים בנושא ואינו צריך לקרוא ספר אחר. כשמגיע הרב גורדין לשאלת יחסו של הרב פיינשטיין למעמדו ההלכתי של המנהג, הרקע ההלכתי שהוא כותב הוא מונומנט בפני עצמו. מניסיוני האישי, בשנה האחרונה אספתי חומר הקשור במושג ההלכתי "מנהג" ובמנהגים ספציפיים שונים לצורך קורס שאני מלמד במדרשה באוניברסיטת בר־אילן.

הכול מכירים את הספרים שנכתבו בנושא. אולם לטעמי איש ממחברי הספרים הללו – בכל הכבוד הראוי לכל אחד מהם – לא צלל כמו הרב גורדין בים המושגי. איש מהם לא בחן שאלות יסוד כמו עד כמה המנהג תקף לעומת המקורות הכתובים במשנת פוסק כזה לעומת פוסק אחר, כפי שעושה הרב גורדין כשהוא משווה את משנת הר"מ פיינשטיין בנושא לזו של הרב עובדיה יוסף או של החזון־איש ועוד. לצורך ניתוח מעמדו של המנהג בהלכה בכלל ובמשנת הרב פיינשטיין בפרט יוצר הכותב יש מאין ומגדיר היטב מונחים קולעים ונוחים והבחנות מועילות וסיווגים ברורים, כגון מה שהוא מכנה "מנהג פנים הלכתי" לעומת "מנהג חוץ הלכתי" ועוד.

הרב גורדין נזהר אמנם מלהרחיב את היריעה מעבר למה שדרוש כדי להבהיר את משנתו של הרב פיינשטיין, אך ניכר שבחן לעומק את הסוגיות ההלכתיות שבהן דן מושא מחקרו. אני מצפה שהכותב יוסיף ויציג בפנינו את ממצאיו ויפרוש את היריעה הרחבה במושגים הלכתיים חשובים שבדק עבור ספרו. כך נוכל לקבל תמונה מלאה של מה שבספר זה מוצג רק בחלקו הדרוש לצורך הבהרת משנת הרב פיינשטיין.

לא לעיתים קרובות נתקלים בחוקר בעל כלים אקדמיים, שלרשותו ידע תורני של תלמיד חכם בעל שיעור קומה; וגם לא בספר מחקר אקדמי המקפיד על דייקנות מדעית ועם זאת כתוב בצורה נגישה ומושכת ברצף סיפורי מרתק.

קול קורא

מארכיון תבונות

חמץ ומצה עומדים בתורה פעמים רבות כצמד, זה לעומת זה. יש שהחמץ אסור והמצה היא חובה; יש שדווקא החמץ מחויב, והוא עיקרהּ של המצווה... ובתווך: יש אשר חמץ ומצה מעורבים, וחובה לאחוז בזה וגם מזה.

בשיתוף עם מקור ראשון

סדרת 'תוהו ובוהו' (בהפקת ערוץ 1) בהחלט יפה ומרתקת, ערוכה היטב ומושקעת מאד. אבל...

ENGLISH CORNER

Imagine that you are sitting in a movie theater, relaxed, waiting for the film to begin. The lights dim. The film begins.