מחיר: 120 ש"ח
מסת"ב: 9789657086643:ISBN
על המחבר
ד״ר יצחק גייגר
מלמד היסטוריה ואזרחות בכיתות החטיבה העליונה בחינוך הדתי והיה חבר בוועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך ובמיזם הליב״ה של מכון ון ליר. מאמריו בנושאים של חינוך לאזרחות, יהדות ודמוקרטיה וציונות דתית פורסמו בכתבי עת מקצועיים ובעיתונות הפופולרית. חיבורו ‘לימודי האזרחות – חינוך או אינדוקטרינציה חד-כיוונית?׳ (המכון לאסטרטגיה ציונית, 2009) עורר דיון ציבורי על הוראת מקצוע האזרחות בישראל.
היציאה מהשטעטל
רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית
יצחק גייגר
537 עמודים | תשע"ו | 2016 | גודל 18x24 ס"מ |
כריכה קשה
נתק של שנים אלפיים גרם להיעדר כמעט מוחלט של דיון הגותי- דתי בסוגיית הריבונות היהודית בארץ ישראל לפני בוא המשיח. גם עם...
קראו עוד
הקדמה 11
א. ראשית דבר 11
ב. יעדים 13
ג. אופי הדיון 15
ד. פרקי הספר 19
ה. תודות 20
פרק ראשון: מבוא להגות המדינית של רבני הציונות הדתית 23
א. האידאולוגיה הציונית-דתית 23
ב. זרמים בקרב רבני הציונות הדתית 30
ג. מאפייני ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית 33
1. מיקומה של ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית בתוך ההגות המדינית -יהודית 33
2. הרקע להיווצרותה 36
3. סוּ ג ות 43
4. אופן הדיון 45
5. מדיה, לשון, סגנון וניסוח 46
6. תוכן 47
7. הלכה בענייני מדינה מודרנית — הכיצד? 54
ד. קווים להגות מדינית דמוקרטית 68
1. ההצדקות לקיומה של המדינה 69
2. מהות הדמוקרטיה 75
3. דת במדינה דמוקרטית 84
(א) הגות פוליטית 84
(ב) ביטויים מעשיים 87
ה. הדת היהודית בדמוקרטיה הישראלית 90
1. היבט פוליטי -פורמלי 90
2. היבט הגותי — בין יהדות לדמוקרטיה 92
(א) טיעון הסתירה המחויבת 93
1) טיעון הסתירה המחויבת החילוני 94 )
2) טיעון הסתירה המחויבת הדתי 97 )
(ב) טיעון השילוב האפשרי 100
(ג) טיעון השילוב הרב -תרבותי 104
(ד) משהו על דעתו של הציבור הרחב 106
ו. שאלות היסוד של ההגות המדינית הנידונות בחיבור זה 106
פרק שני: לגיטימציה רעיונית (השקפתית) —
היש למדינת ישראל משמעות דתית? 108
א. מבוא 108
ב. מדינת ישראל — ממלאת ייעוד דתי בעצם קיומה או שהיא צריכה לפעול
לשם מילוי ייעודה הדתי? 113
1. משמעות הדיון 113
2. מילוי ייעודי המדינה רק דרך פעולותיה 113
(א) התניית הלגיטימציה של המדינה בפעולותיה 113
(ב) כלי לקיבוץ גלויות 116
(ג) כלי לקיום מצוַות יישוב ארץ ישראל 118
(ד) כלי לכינון 'מדינת התורה' 119
(ה) כלי להעלאת הרמה הרוחנית 123
(ו) כלי להגנה על הקיום היהודי 127
(ז) המדינה ככלי המחויב לקדם ייעודיו — סיכום 128
3. המדינה ככלי המקדם ייעודים בעצם קיומו: "אין כאן אמצעי ומטרה אלא דבר אחד" 128
(א) קיום מצ וות מינוי מלך 128
(ב) כבוד ה', קידוש ה' וכבוד עם ישראל 129
(ג) שובה של הציבוריות הישראלית 133
(ד) סיכום — המדינה כמקיימת ייעודים בעצם קיומה 133
ג. מדינת ישראל — חלק מתהליך הגאולה? 134
1. מבוא 134
(א) רקע היסטורי והערה מתודולוגית 134
(ב) אופן הגאולה העתידית 136
(ג) הזיקה לתורת הראי"ה קוק 140
(ד) היכולת לפרש את המציאות על פי התנ"ך 143
(ה) השפעה על המדיניות 144
2. אין קשר בין מדינת ישראל לבין הגאולה 147
(א) אין כלל קשר 147
(ב) הקשר: שלב ביניים בין גלות לגאולה 149
3. מדינת ישראל היא חלק מתהליך הגאולה 151
(א) מהן הראיות להיות מדינת ישראל חלק מתהליך הגאולה? 151
(ב) האם ייתכן קשר בין מדינה שרובה עוברי עברה (חילונים) לתהליך הגאולה? 153
(ג) הקמת מדינת ישראל — חלק ודאי של תהליך הגאולה? 164
(ד) מרכזיות פולמוס מדינת ישראל כחלק מהגאולה באידאולוגיה הציונית -דתית 167
ד. סיכום ביניים — למשקלם היחסי של הייעודים השונים 169
ה. משמעות דתית למדינה חילונית? 170
1. חילוניות המדינה אינה מאפיין קבוע 170
2. הבחנה בין היחס למדינה לבין היחס לרשויות השלטון 172
3. השוואה לימים קדומים שגם בהם השלטון לא התנהל על פי התורה 176
ו. משמעות דתית — לפי ההווה או לפי העתיד? 178
ז. משמעויות עבור ההגות המדינית 179
1. הלגיטימציה למדינה 179
2. בין מדינת ישראל לארץ ישראל 183
פרק שלישי: לגיטימציה הלכתית — הכרת ההלכה בחוקי מדינת ישראל,
בהוראות רשויות השלטון שלה ובסמכותן 190
א. מבוא 190
1. כללי 190
2. היחס ההלכתי למוסדות המדינה בימי הביניים 192
ב. מונחים הלכתיים המאפשרים הכרה הלכתית בחוקי המדינה וברשויותיה 194
1. משפט המלך 194
(א) היבט תודעתי 194
(ב) חידושיהם של הראי"ה קוק והרב ישראלי 195
(ג) סמכויות השלטון מתוקף 'משפט המלך' 199
(ד) האם ניתן להחיל את 'משפט המלך' על רשויות השלטון במדינת ישראל? 203
2. דינא דמלכותא דינא ('דד"ד') 208
(א) היבט תודעתי 208
(ב) החלת 'דד"ד' על מדינת ישראל 210
(ג) הגבלות הנובעות מהחלת 'דד"ד' 211
3. תקנות הקהל 212
(א) היבט תודעתי 212
(ב) החלת דין 'תקנות הקהל' על רשויות השלטון במדינת ישראל 214
(ג) הגבלות הנובעות מהחלת דין 'תקנות הקהל' 215
4. סיכום 218
ג. חוק או הוראה שלטונית הנוגדים הלכה 219
1. אופני ההתנגשות 219
2. ההתמודדות עם ההתנגשות 221
(א) עקרונות 221
(ב) התנגשות בין פקודה צבאית לבין ההלכה 223
3. מקרה מבחן — פינוי שטחים מארץ ישראל 230
(א) מבוא 230
(ב) ההתנגשות — הסמכות לקביעתה ולקבלת החלטה בעניינה 237
(ג) גבולות המחאה וההתנגדות 248
1) מבוא 248 )
2) גבולות המחאה וההתנגדות של חיילים 250 )
3) גבולות המחאה וההתנגדות של אזרחים 253 )
(ד) משמעות סרבנות ואי-ציות בעיניים רבניות 264
ד. היחס לרשויות השלטון במדינה 266
1. היחס לכנסת ולממשלה 266
2. היחס לבתי המשפט 266
ה. משמעויות עבור ההגות המדינית 277
1. לגיטימציה 277
2. ריבונות העם 279
3. שלטון העם 280
4. שלטון החוק 281
5. אי -ציות, סרבנות מצפונית ומרי אזרחי 282
6. תפקידי השלטון וסמכויותיו 285
7. תרבות פוליטית 286
פרק רביעי: הלגיטימציה למשטר הדמוקרטי 288
א. מבוא 288
ב. היחס הכללי לדמוקרטיה 289
1. דמוקרטיה כמשטר אפשרי 289
2. הסתייגות 291
3. אהדה 303
4. הדמוקרטיה כהליך משטרי (כממשל של נציגים) בלבד 312
5. שילוב ערכים יהודיים במרחב הציבורי 315
(א) מבוא 315
(ב) משפט עברי וחקיקה יהודית 319
(ג) חקיקה דתית 322
(ד) חוקה 331
1) רקע 332 )
334 2) תקופת הדיונים הראשונה — 1950-1947 )
337 3) תקופת הדיונים השנייה — 2008-2003 )
4) סיכום 343 )
(ה) שילוב ערכים יהודיים במדינה דמוקרטית — הייתכן? 344
6. סיכום: תמיכת רבני הציונות הדתית בדמוקרטיה 345
ג. הדמוקרטיה כשלטון העם — גבולות ה'דֵ מוֹס' והאזרחות 346
1. מבוא 346
2. גויים 348
(א) מבוא 348
(ב) זכויות הפרט 349
(ג) הכרת הגויים במדינת ישראל כמדינת לאום יהודית 361
(ד) מכירת דירות והשכרתן לגויים — בעקבות 'מכתב הרבנים' 368
(ה) סיכום 374
3. נשים 378
4. גבולות ה'דמוס' וחזון מדינת התורה 382
ד. דמוקרטיה ייצוגית 383
1. מבוא 383
2. נבחר הציבור — שליח או נאמן? 384
3. משאל עם 386
4. שיטת הבחירות 389
ה. שיח זכויות 393
ו. דמוקרטיה יהודית או יהדות דמוקרטית? 396
ז. משמעויות עבור ההגות המדינית 399
1. היחס העקרוני למשטר הדמוקרטי 399
2. היחס לדגמים דמוקרטיים 402
3. ריבונות העם 406
4. שלטון העם 406
5. הכרעת הרוב, זכויות המיעוט וייצוגיות 407
6. הגבלת השלטון 408
7. תפקידי השלטון 408
8. מְשילות 409
9. אתיקה שלטונית 409
10 . תרבות פוליטית וחינוך אזרחי 410
11 . יחסי דת ומדינה 411
פרק חמישי: תפקידי המדינה המודרנית — עיון בהגותו
של הרב יעקב אריאל בסוגיית הצדק החברתי 414
א. מבוא 414
ב. הרקע ההיסטורי והאידאולוגי לדיון בנושא הצדק החברתי בציונות הדתית
במאה העשרים ואחת 416
ג. סוגיות ועמדות יסוד בסוגיית הצדק החברתי 420
ד. המקורות היהודיים הקשורים לסוגיית הצדק החברתי ומגבלותיהם 421
ה. ההתמודדות עם מגבלות המקורות היהודיים 426
1. מקורות פנים וחוץ 426
2. הלכות צדקה כמקור פנים עיקרי 432
ו. יחסם של הרב אריאל והלינגר לסוגיות יסוד ולהשקפות עולם מובילות 434
ז. רלוונטיות לשיח האידאולוגי 441
פרק שישי: מסקנות 443
א. מאפיינים וקווי יסוד 444
1. קשיים ואתגרים 444
2. ליבה וזרמים 450
3. בין הגות רבנית להגות ציונית דתית שמאל (צד"ש) 454
ב. רלוונטיות לחברה הישראלית 465
ג. משמעויות עבור החינוך האזרחי הממלכתי -דתי והממלכתי 469
פרטים ביוגרפיים על רבני הציונות הדתית 475
קיצורים ביבליוגרפיים 481
א. מקורות רבניים 481
ב. מחקרים ומקורות אחרים 500
מפתח העניינים 527
מפתח השמות
היציאה מהשטעטל
יצחק גייגר
מכללת הרצוג - תבונות,
2016 | 537 עמ'
יצחק מור, השילוח 2, תשע"ז, עמ' 189 - 190
זמן רב חלף מאז יצאו אבותינו מן הכפרים והעיירות שבגולה והגיעו לארץ ישראל, והרי המדינה שבנו כבת שבעים שנה. מאוסף קהילות פזורות הפכנו למעצמת היי־טק, לשחקן אזורי רב־עוצמה ולמרכז רוחני יהודי חסר תקדים. אך "לצאת מהשטעטל" של שנת 2016 הוא ספר שנולד מתוך תחושת מצוקה. המחבר, מורה מנוסה לאזרחות, סבור שמשברים רבים שפקדו את הציונות הדתית בשנים האחרונות העמידו אותה, ואת תלמידיה בפרט, בפני קושי ליישב את חינוכם הדתי עם ההגות הדמוקרטית ועם התנהלותה החילונית של מדינתם. הפתרון שגייגר מציע איננו ניסוח משנה עדכנית ורלוונטית, אלא בפנייה אל העבר שבו אולי טמונה התרופה. בספר עב ּ הכרס הזה קו ּבץ אוסף מרשים של עמדות, ניתוחים ומובאות על אודות יחסם של רבני הציונות הדתית למדינת ישראל בעשורים הראשונים קיומה. גייגר בעצם אומר לנו שהסוגיות האלו כבר זכו התמודדות מקיפה, והעמקה במה שנכתב תוכל להביא מזור.
הקריאה בספר קולחת, למרות מבנהו האקדמי ועודף הערות השוליים. הדיון מתמקד בזרם שהמחבר מכנה "תורני לאומי" של ישיבת מרכז הרב ובנותיה, ובזרם "מרכזי" hותר המזוהה עם ישיבת הר עציון: שני זרמים שייחסו למדינה רמות שונות של "קדושה", אך ראו אותה בחיוב dדול. זרמים אחרים, רוחניים יותר או שמאליים יותר, נידונים רק בצמצום.
רוב הדיון מתפרס על פני שלושה תחומים עיקריים: הלגיטימציה הרעיונית לקיומה של מדינת ישראל, לגיטימציה לחוקיה ולצורת השלטון בה, ומהות הדמוקרטיה. רק שער אחד, קצר יותר, מוקדש לדיון בסוגיה קונקרטית ("צדק חברתי") הרלוונטית להתנהלותה של מדינה בפועל. אכן, דווקא העבודה המרשימה שהושקעה בספר מוכיחה כמה העיסוק בחיי היומיום של מדינה מודרנית ברוח ההלכה הוזנח. הוגים רבים, בעיקר מן הזרם התורני יותר, מבקשים לעסוק ב"מדינת התורה" העתידית, החלומית, או בדרך להגיע לשם; אך הם נוטים שלא לייחס חשיבות מספקת לצורך לפתח וליישם עמדות תורניות בשדות הכלכלה, הביטחון או מדיניות החוץ כפי שהם בהווה. לדלות היחסית של הגות מדינית יהודית מקורית בשאלות ניהול החברה, גייגר מתייחס מפורשות ומציע לה פתרונות שונים. בראשם הטענה שדלות זו מכוונת משמיים ומטרתה דווקא השארת מקום לשיקול דעת אנושי נרחב בתוך המסגרת התורנית הכללית. עם זאת בעת הקריאה מתחדדת התובנה כי אולי קל להוציא את היהודים מן השטעטל – אך כדי להוציא את השטעטל מן היהודים, ולגרום להם לנסח משנה מדינית־תורנית סדורה וקונקרטית לניהול מדינתם, דרושה עוד עבודה רבה.

קול קורא

מארכיון תבונות

לקראת החורף והגשמים, על חיפוש מים בפרשיות האבות.

בשיתוף עם מקור ראשון

סדרת 'תוהו ובוהו' (בהפקת ערוץ 1) בהחלט יפה ומרתקת, ערוכה היטב ומושקעת מאד. אבל...

ENGLISH CORNER

Imagine that you are sitting in a movie theater, relaxed, waiting for the film to begin. The lights dim. The film begins.

בלוג

עלֵי השלכת היוצרים מרבדים על המדרכות, רוח הבוקר, הציפורים הנודדות - כולם מכריזים כי הסתיו כבר כאן.