בספרו חקירות פילוסופיות, ויטגנשטיין מחולל מהפכה בתפיסת השפה, בתפיסת הפילוסופיה, ובתפיסת המצב האנושי. המהפכה הזאת טבעה חותם עמוק לא רק בפילוסופיה אלא גם בענפי מחקר אחרים, וכמובן התפשטה אל שדות תרבות רבים ומגוונים. החיבור המוגש כאן עוקב מקרוב, בפרשנות צמודה לסעיפים 315-1 של חקירות, אחר מהלכה. הטקסט של ויטגנשטיין ייחודי בנוף הכתיבה הפילוסופית: הוא אינו מציג משנה סדורה ומוגמרת, אלא מבטא את לבטי המחשבה שלו ועשוי מחומריהם. חיבור זה מתחקה אחר דיאלקטיקת המחשבה המוצגת בטקסט המקור ופוסע עמה בשבילים המפותלים של “מתווי־נוף, אשר נוצרו במהלכם של מסעות ארוכים וסבוכים” (מתוך פתח דבר לחקירות). הוא מציע יד תומכת ל’לימוד בחברותא’ של הטקסט, להתחבטות משותפת בלבטיו ולהעמקת השיחה שאליה הוא מזמין את הקורא. מסת הפתיחה מטעם המחבר מכשירה את הדרך לכך, בהציגה את השאלות והמגמות המניעות את המהלך הפילוסופי של ויטגנשטיין, לפני הכניסה לעובי הקורה של ספרו. ד”ר אליעזר מלכיאל מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון. מספריו: כוונה תחושה רגש (מאגנס 2001), חכמה ותמימות ומסע אל הסוד (על רבי נחמן מברסלב; ידיעות 2005 ו-2007), חירות רצון והכרח (הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2013).