מכונת דפוס עתיקה, אולם התצוגה של הספריה הלאומית בירושלים.
צילום: דניאל ונטורה.

בשעה טובה ומוצלחת, האתר המקוון של הוצאת תבונות במכללת הרצוג עולה לרשת.
הוא מצטרף לאחיו הותיקים באתר המכללה, וביניהם שני אתרי התוכן הגדולים: אתר "דעת" שהוא אחד מאוספי הידע הגדולים בתחומי יהדות, ציונות וחינוך, ואתר התנ"ך הצעיר, שהוא הפיתוח העדכני והחדשני ביותר בתחום לימוד התנ"ך בארץ ובעולם.
הוצאת תבונות קיימת כמעט מאז הווסדה של המכללה, ויצאו בה לאור ממיטב יצירותיהם של מלומדים, רבנים וחוקרים, מן המכללה ומחוצה לה. בהם כתבי העת: "מגדים" לתנ"ך, "נטועים" למשנה ותורה שבעל-פה, "על אתר" ללימודי ארץ ישראל, כלי עזר להוראה ולמידה, ומגוון ספרים ומאספים.
בשנים האחרונות, עם איחודן של מכללות ליפשיץ והרצוג, השתלבו בהוצאת תבונות גם כתבי העת והספרים שיצאו בעבר לאור במכללת ליפשיץ. וביניהם כתב העת הגות – למחשבת החינוך היהודי, והמפעל החשוב של "משנת ארץ ישראל", פירוש חדש על כל המשנה המבוסס על פירות המחקר המדעי.
מעתה, ניתן יהיה לקרוא באתר, להוריד להדפסה חלקים נכבדים מן החיבורים הללו, או לרכוש את הספרים אחרי הטעימה מהם, ולקבלם במשלוח ישיר ונוח.
הקריאה הפשוטה של הפסוק "ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר" מתפרשת כהנחיה למעט בכתיבה. אולם יש דרשנים שקראו הפוך: לא הזהר מלעשות ספרים והמנע מכך, אלא אדרבה, הזהר והשתדל לעשות ספרים הרבה... (מיוחס לר' שלמה קלוגר, שחיבר 375 ספרים בחייו, כמנין שלמ"ה)
ודומה, שדעתם של דרשנים אלו התקבלה הלכה למעשה, במיוחד מאז המצאת הדפוס והתפשטותו.
מחציו השני של הפסוק אפשר להפיק פשרה בין שני הפירושים הסותרים: החכם מכל אדם מבקש להמנע מ"להג הרבה". כאשר הספרים מרבים להג, פטפוטי מלים בעלמא, אזי רצוי להמנע מהם. אולם כאשר הספרים גדושים בתורה ובחכמה, אין הצדקה למנוע טוב מן העולם ואדרבה, ראוי לפרסמם. כבר היה מי שאמר שהנמנע מלפרסם את חידושי תורתו ברבים עובר על "לא תגזול".
בעידן שאחרי הדפוס, עידן התקשורת הדיגיטלית, התרבה הלהג בעולם עד אין קץ. על פי דברינו, אין זאת אומרת שיש לחדול לגמרי מלהשתמש בכלים הללו אלא אדרבה, צריך לייצר איים של תורה וחכמה, שינצלו את הכלים החדשים הללו לטובה ולברכה, להגדיל תורה ולהאדירה.
אנו במכללה משתדלים להוות אי של ישוב הדעת ורצינות, תורנית ואקדמית. למעט ככל האפשר בלהג, ולהרוות הצמאים בדברים של טעם וערך. וכך ננהג גם באתר זה. כששאל הבעל-שם-טוב את המשיח "אימתי קאתי מר", השיב לו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". יהי רצון שהפצת מעיינות התורה בשטף הגדול המתאפשר בעידן הדיגיטלי תתרום את תרומתה לקירוב ביאת המשיח ולגאולה השלמה במהרה בימינו.

יהודה ברנדס
ראש המכללה.