על הספר ההלכה והעולם המודרני

הרב פרופ' יצחק קראוס


אמת-בראשית...
מתבטאת ב"אני מאמין" ארבעה-עשר.
מהו ה"אני מאמין" הזה?...
"אני מאמין באמונה שלימה
שזאת התורה ניתנת לקיום, לגישום ולביצוע מלא
בכל מקום ובכל זמן,
בכל המערכות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות;
בכל הנסיבות הטכנולוגיות ובכל התנאים הפוליטיים.
הגרי"ד סולובייצ'יק, חמש דרשות, ירושלים תשל"ד

ספר זה מציג בפני המעיין את תהליך ההתאמה בין קביעות הלכתיות לבין ההתפתחות המהירה של החיים המודרניים.
דרכה של כל מערכת משפט, שהיא מגיבה לשינויים חברתיים וטכנולוגיים, ומכניסה אותם תחת כנפיה. השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהירים העוברים על החברה, מציגים בפני עולם ההלכה והפסיקה אתגרים אין סופיים.
בחיבור המוגש לפניכם נעסוק במספר סוגיות המציגות את האתגר שעמד בפני פוסקי ההלכה – לתת מענה לשאלות השעה.
ספרות ההלכה נפרדת לשני ענפים: ספרים ערוכים ומסודרים, הבנויים לפי נושאים [רמב"ם, טור ושלחן ערוך], או לפי סדר התלמודים: [רא"ש, רי"ף] מצד אחד, וספרות השו"ת מאידך. לא הכל יודעים כי כמות פסקי ההלכה הרשומים בספרי התשובות ובפסקי דין רבה פי כמה מאלה הנמצאים בספרים הסדורים.

הנושאים הנדונים בספר
מעמדה של האגדה. האם אגדות חז"ל הן גופי תורה, שיש לקבלן כאמת היסטורית או כעיקר אמונה? העיון עוסק בניתוח אגדה תלמודית, ועוקב אחרי פירושה במהלך דורות.
סוגיית הגיור היא אחת מהבעיות המרכזיות בדורנו. מאות אלפי עולים שהגיעו לישראל בהתאם לחוק השבות אינם יהודים על פי ההלכה. עד כמה יש להעמיד לפניהם את דרישות ההלכה מן המתגייר: שמירת מצוות מלאה, אמונה באלוהי ישראל ובייעודו של עם ישראל. בנושא זה חלוקים פוסקי ההלכה, וגם בבתי הדין נחשפת מחלוקת זו.

פדיון שבויים הוא השם ההיסטורי של חוויה קיומית שאנו חווים במדינת ישראל לעתים מזומנות: חיילים או אזרחים נחטפים, וכדי לשחררם נדרשת המדינה לשלם בשחרור אסירים או בפגיעה בביטחונה. כיצד יש לשקלל שתי דרישות סותרות אלה: לשחרר חייל, ועם זאת לא לפגוע בביטחון המדינה היום, ולהגן על חיילים שיעמדו בפני אויב בימים יבואו.
הצד השני של פדיון השבויים הוא משלוח חיילים לשחרר שבויים בכוח. מה מידת הסיכון שמותר להכניס לתוכו חיילים? מתי מותר לאדם להתנדב, כשהוא אזרח ולא בתפקיד הצלה, ולסכן את חייו? מה מידת הסיכון שאדם רשאי לקחת על עצמו. שתי תשובות הלכתיות עוסקות בנושא זה, ומציגות קנה מידה אובייקטיבי למידת הסיכון שאדם רשאי להסתכן.
זכויות הקניין מוכרות לכל. קניין רוחני הוא מושג מעורפל יותר: איזה סוג קניין יש לאדם על שיר שחיבר, כאשר מישהו אחר משמיע אותו? הדבר מורכב יותר כאשר מדובר בהעתקה מן האינטרנט של דבר שהוא עומד לרשות כל אדם, או שימוש בתוכנה שיצר אחר. הפרק "זכויות יוצרים בהלכה" עוסק בכל אלה.
קבורה בארץ ישראל היא דבר שרבים רוצים בו. האם בכל מקרה? האם רשאי האחד להחליט בשביל אחר? ומה קורה כאשר יש צורך הפוך: להוציא מת מקברו ולהעבירו למקום אחר?
עולם המס הוא עולם דינאמי ומשתנה. בימי הביניים היו המסים מסי רכוש ולא מס הכנסה. המס נגבה על ידי הקהילה, או על ידי חוכרי מס, שהעבירה את הכסף לשליטים. ההלכה הקלאסית בנושא זה אינה תואמת את הצרכים המשתנים. מהי סמכותם של ראשי הקהילה בגביית מסים, ובחלוקת הנטל?
התפילה שאנו מתפללים נוסדה על ידי אנשי כנסת הגדולה, בשלהי ימי הבית. מאז קלט הסידור תפילות ומזמורים, קינות ופיוטים. כיצד ניתן להתאים את התפילה להווי חיינו במדינת ישראל?
עולם ההלכה מוקף במסגרת של מנהגים, הנותנים לו את יציבותו. ברם המנהגים הם תגובה למאורעות החיים. ומה קורה כאשר הטעם למנהג בטל, והמנהג נשאר כהתנהגות ללא בסיס אקטואלי: האם יש לבטל את המנהג, ואולי לתת לו משמעות חדשה?
ספר זה מיועד לכל הרוצה להרחיב את לימודו לפן האקטואלי של לימוד תורה: הקורא המשכיל הרוצה להבין את עולם ההלכה והתאמתו לעולמנו המתחדש; תלמידי מכללות להכשרת מורים, תלמידים מתקדמים בישיבות ובאולפנות.