הספר שלפנינו בא לעמוד על משמעותם הכפולה של השבת ומועדי ישראל, המבוססים על שני יסודות: יסוד טבעי-חקלאי היונק מבריאת העולם ויסוד לאומי-היסטורי היונק מיציאת מצרים. כפילות זו בולטת ביחס לשבת, המופיעה בעשרת הדיברות בספר שמות (“זָכוֹר״) כמעידה על בריאת עולם הטבע, ובה בעת נזכרת בעשרת הדיברות בספר דברים (“שָׁמוֹר״) כקשורה לחירות משעבוד מצרים. כפל היסודות חוזר ומתגלה בשלושת הרגלים, והוא קשור בטבורו גם ללוח השנה הכפול הנוהג בישראל: לוח חודשים ירחי מותאם לעונות השנה התלויות בשמש. המחבר עומד על היבטים שונים של כפילות זו: בין השאר הוא מוצא יסוד טבעי-חקלאי גם בימי החנוכה ההיסטוריים, מנתח באופן מעמיק את הוויכוח על לוח השנה בימי הבית השני, ואף עומד על יסודותיו הקדומים של לוח המועדים שנהג בקהילת ‘ביתא ישראל׳ באתיופיה. חלקו האחרון של הספר דן בתמורה שחלה בלוח המועדים לאחר החורבן והיציאה לגלות, ובניסיון להשיב את המצב לקדמותו עם השיבה אל הארץ ואל האדמה בדורות האחרונים. היריעה הרחבה הנפרסת בספר זה מבוססת על עיון מעמיק במקרא ובמקורות חז״ל יחד עם הכרת ההיסטוריה, הראליה והממצא הארכאולוגי. הרב ד”ר יואל בן-נון, ממקימי ישיבת הר עציון ומכללת הרצוג, נחשב לאחד ממובילי ׳מהפכת התנ״ך׳ בציבור הדתי-לאומי ובציבור הישראלי בכלל. מספריו הקודמים: פרקי האבות – עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית (תשס״ג), נס קיבוץ גלויות – כוחה של יהדות ישראלית (תשע״א), המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק (תשע״ג)